חייו ומותו של אברהם חלפי 1906-1980

את חלפי רוב הישראלים מכירים בדיעבד. להיטו עטור מצחך זהב שחור, נחשב לאחד מהשירים האהובים והמושמעים בתולדות המוזיקה הישראלית. הצלחתו הגיעה בגיל מבוגר, כשנתיים לפני מותו. באופן אירוני זו הייתה הצלחה מקרית, חלפי היה חברו של אביו של אריק איינשטיין, שחקן גם הוא. דרך ההיכרות האישית איינשטיין התוודע לשיריו, משום שחלפי מעולם לא קידם את עצמו או את יצירתו. 

נולד בפולין, חלפי חווה טראומות כילד. הוא כמעט נרצח בפוגרום נגד הקהילה היהודית, ואמו נפטרה בגיל צעיר. לאחר המעבר לישראל, הוא השתלב כשחקן בתיאטרון שם ראה את מקומו הטבעי. מצד אחד הוא תואר כאיש שמח ואופטימי, אולם שיריו וחייו מוכיחים אחרת. הוא אהב להתבודד, ופחד להעיק על סביבתו. הוא אהב להיות לא מורגש וחייו עברו עליו בצורה כזו. 

מידי לילה הוא עלה לבמה כדי לקבל את אהבת הקהל, אולם מעולם לא ניסה ליהנות ממנה. כזה היה חלפי, אדם מלא סתירות פנימיות וחיצוניות. לבסוף הוא נפטר כפי שחי את חייו, מבלי להטריד איש.