פרנץ קפקא 1883-1924

דמותו החשובה ביותר ביצירתו של קפקא היא אביו. הרמן קפקא היה אדם קר, מנוכר שהתייחס אל קפקא ואחיותיו בצורה מתנשאת ומנוכרת. רוב הביוגרפים מסכימים, שהתנהלותו של אביו השחצן, היא זו שגרמה לנפשו של הסופר היהודי, להיות קודרת ודכאונית. ניתן לחלק את חייו של קפקא לשניים: החיצוני והפנימי. 

מבחינה חיצונית, קפקא גדל בבית מבוסס, תחת השגחתן של משרתות ומטפלות לרוב. הוא עבד בעבודה שגרתית ומשעממת, כפקיד ביטוח, אולם כזו שהכניסה לו כסף רב. הוא חי היטב, מוקף בחברים ומאהבות, נהנה מעושרה הרב של משפחתו. חלק מזערי מיצירותיו פורסמו בחייו, ורובם זכו להצלחה. 

אולם מתחת למעטה החיצוני, קפקא היה דכאוני ומריר. הוא התקשה לנהל מערכות יחסים עם המין השני, רב בעיקר עם עצמו, וחש כאדם קטן ומשעמם. הוא בז לבורגנות, אך חי חיי מותרות ובזבז את מרבית כספו על בתי בושת ובתי מזרח. תחושתיו הקשות לגבי עצמו, הובילו אותו לפרסם את שתי יצירות המופת שלו: הגלגול והמשפט. 

ביצירותיו האדם הוא קטן וחלש, הוא תמיד מתמודד אל מול כוחות דמוניים שחזקים ממנו. הוא חי לבדו, ועליו לשאת את כאבו לבד. זהו עולם המושגים של היצירה של קפקא, שהצליח להפוך לאחר מותו לאחד מהסופרים הנערצים בעולם. למרבה הטרגדיה קפקא נפטר בצורה איומה בגיל 41 משחפת. הוא גסס לאיטו, שהזיות ומחזות אימה חודרות לנשמתו. 

לפני מותו הוא השאיר צוואה להשמיד את יצירותיו, למזלנו צוואתו מעולם לא מומשה.