חייו ומתו של אונורה דה בלזאק (1799-1850)

בלזאק אולי גדול הסופרים במאה ה-19, מעולם לא אהב ללמוד. הוא כל כך שנא לקרוא וללמוד, עד שהפריע בכוונה בשיעורי הספרות כדי שיישלח לריתוק. בגיל 8 נשלח לפנימייה, משום שמשפחתו לא היה את היכולת להשתלט על הפרא הצעיר, הוא נשלח למוסד קשוח יותר. בשל הזמן הרב שהוא בילה בצינוק המיועד לתלמידים מופרעים, הוא נאלץ לקרוא והתאהב במילה הכתובה. 

בגיל 22 נשלח ללימודי עריכת דין, שם נכשל באופן דרמטי. הוא שנא את המקצוע, והחליט שהוא מוכרח להיות סופר. ספריו הראשונים נכשלו כשלון חרוץ, הוא שקע בחובות ושקל אף לסיים את חייו. אולם בשל כושר העבודה המדהים שלו, והעובדה שכמעט ולא ישן הוא לבסוף הצליח למכור את רב המכר הראשון שלו. 

למרות ההצלחה הכלכלית היחסית שזכה לה, הוא היה פזרן ואיש עסקים כושל במיוחד. מיזם של ייבוא עצים מאוקראינה, רושש אותו לחלוטין. הוא הצליח להקים בית דפוס שנקלע לחובות של 70 אלף פרנק, בערך חצי מיליון שקלים במונחים של היום. למרות זאת, הוא המשיך לנהל אורח חיים ראוותני עד למותו. 

יצירתו המשמעותית ביותר היא הקומדיה האנושית, אודות הפסיפס האנושי שהרכיב את פריז של אותם ימים. למרות שהוא היה המוניסט, הוא תמך באצולה והיה מעוניין בשלטון אריסטוקרטי. בלזק היה אחד מהסופרים הפוריים ביותר בהיסטוריה, בעיקר משום שכתב 15 שעות ביממה. הוא ייסד את זרם הריאליזם בספרות העולמית, ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של צרפת. בין מספידיו ונושאי ארונו, היה הסופר הדגול ויקטור הוגו.