ביקורת הספר אני מלאלה: הנערה שנאבקה למען ההשכלה ונורתה על ידי הטאליבאן

מלאלאה יוספאזי היא גיבורה אמיתית. אשה שעמדה אל ארגון הרצחני ביותר בעולם ושרדה. היא נולדה בפקיסטן ב1997, במדינה ענייה ומוכת מלחמות ומחלות. הטליבאן השתלט על מחוז ילדותה ומייד החל להפלות ולמדר נשים. יוספאזי נולדה אל משפחה ליברלית ומתקדמת, שלא הסכימה שנשים יידחקו אל תחתית החברה האנושית. 

יחד עם אביה אדם משכיל ומרשים, היא החלה להטיף לשילוב נשים. לאחר תבוסת הטליבאן, הוקמו מספר בתי ספר לנשים בסיוע עולמי נכבד. ב2012 איש הטליבאן ירה בראשה, כאשר הייתה בדרכה לבית הספר בגיל 15 בלבד. אירוע טראומתי זה לא הרפה את ידה ודחף אותה לפתוח בקמפיין עולמי נרחב, לשיפור מעמד הנשים בפקיסטן. קמפיין זה הביא לה תהודה עולמית ואף פרס נובל לשלום, בגיל 17 בלבד. 

הספר שלפנינו, אינו רק מגולל את סיפורה המהדהים ויוצא הדופן אלא הוא חושף פרטים אישיים מפתיעים. יוספאזי בחייה האישיים היא אינה הגיבורה שהיינו מצפים, אלא ילדה רגילה בעלת רצון ותושיה יוצאים דופן. השילוב של נערה שמחה וחריפה לצד פעילות ציבורית יוצרים ביוגרפיה מרתקת וחד פעמית. כריסטינה למב שכתבה את הספר נותנת תקווה לאסלאם שפוי יותר שמכבד נשים ובני דתות אחרות ועומד מול הבערה והחשכה. 

זהו ספר מרגש ומיוחד על אשה צעירה ואמיצה שעמדה מול הבלתי אפשרי ויכלה לו.