ביקורת ספר - החיים הסודיים של הדבורים, מאת: סו מונק קיד

הספר "החיים הסודיים של הדבורים" מתרחש בשנת 1964, בדרום קרוליינה שבארצות הברית.
באותה התקופה, של שנות השישים במאה העשרים, חל שינוי במעמדם של השחורים בארצות הברית והחל המאבק על זכויות האזרח.

בספר אנו מתוודעים לילדה בת 14, בשם לילי אוונס, שחיה עם אביה המתעלל וזיכרון ילדות מודחק אודות הריגת אימא בשוגג. הטראומה לא מרפה ממנה ויחד עם רוזאלין, עוזרת הבית השחורה, היא מחליטה לחקור את עברה של אימא ולגלות את הסוד שרודף אותה. בדרך היא נתקלת בתקרית גזענית, בה תוקפים שלושה אנשים לבנים וגזענים את רוזאלין והיא אף נעצרת. לילי מצליחה להבריח את רוזאלין מבית החולים והן בורחות לאחיות בוטרייט, שמתעסקות עם כוורות, דבורים ודבש. שם, לראשונה בחייה, היא חווה אהבה וחום, מה שהיה חסר לה בביתה. היא אף מתאהבת בבחור אפריקני – אמריקני, דבר שלא  היה מקובל ואף אסור ומוגדרת כחובבת שחורים.

הספר קצבי ומכיל דמויות אמינות. הוא מתאר את סיפור ההתבגרות של לילי על רקע הדרום הגזעני בארצות הברית והשינויים מרחיקי הלכת שעברו על אמריקה בשנים הללו. במרכז הספר – המאבק בין הילדה הליבראלית לאביה הגזען על רקע השינויים הרדיקליים, שהתרחשו בתפיסה הגזענית של הדור הצעיר בארצות הברית. הביקורת על דור המבוגר והגזעני מורגשת היטב בספר, לצד צדקנות נוצרית, שמלווה אותו לכל אורכו. דמות הילדה אמינה ומעוררת השראה. ההתייחסות אליה ולמצבה הקשה מנסים ללמד את הקורא מהם ערך החיים וקבלת האחר.

שני העולמות המנוגדים של הנשים הלבנות והשחורות נפגשים בספר. אהבת אלוהים והנצרות מהווים את החוט המקשר ביניהם. אנו חשים שבספר מועבר מסר, שיש בו מידה רבה של מיסיונריות.

יש לציין, שבעקבות הספר נעשה סרט בשנת 2008, שזכה להצלחה. הסרט בנוי היטב, אך לא מדייק בתיאורים כמו הספר. הבימאית: ג'ינה פרינס – ביית'ווד. שחקנים מעולים, ביניהם: דקוטה פנינג כלילי, קווין לטיפה, ג'ניפר הדסון, אלישה קיז ואחרים. עצם העובדה של הפיכת הספר לסרט, מוכיחה את סגולותיו כספר קריא ומרתק. למרות זאת, הוא מאוד קלישאתי ולעיתים נוטה לקיטש ולמחוזות הצפוי.

לסיכום, הסופרת מגישה לנו עוגת דבש טעימה מאוד, אך גם כזאת, שלעיתים סובלת מסוכרתיות יתר.